המכשפות

זו היתה שנה של פריצת להקות השוליים למרכז, היתה דרישה גדולה לרוק וללהקות חדשות. באותו יום שלישי, היה ערב שלם בו הופיעו להקות צעירות על הבמה. אני הופעתי במקרה באותו ערב עם שלושה הרכבים שונים בהם ניגנתי. 
לאחר הבאלנס התיישבתי בצד ושתיתי לי את הדיאט ספרייט שלי. פתאום ניגשה אליי בחורה עם שיער בלונדיני קצוץ והציגה את עצמה. "קוראים לי יפעת נץ, אני עובדת כאן בתור ברמנית ויש לי להקת בנות שנקראת "המכשפות", הייתי רוצה לעניין אותך לשמוע את החומר שלנו…" 
מאחר והרגשתי ששבעתי מהרכבים עם נשים, כי הניסיון שלי בגיל 16 עם "תחנה סופית" הטביע בי חותם לא כל כך מתוק, לא הראיתי לה כל התלהבות בעניין. חברה של יפעת שהיתה איתה ניסתה בכל זאת קצת ללחוץ עליי ואמרה לי : "מה אכפת לך לבוא לשמוע ולנסות?". 
לבסוף אמרתי לעצמי שאולי יש כאן משהו מיוחד ורציני ונתתי ליפעת את הטלפון שלי והיא אמרה שהיא תמסור אותו לענבל. 
כבר ביום שלמחרת קיבלתי טלפון מענבל. כבר בשיחה היא נשמעה בחורה מדהימה. קבענו להיפגש ב-18:00 בערב אצלה בבית ברחובות. 

הגעתי לענבל, אז היא עוד גרה אצל אימא שלה, בית מדהים מלא מכשפות וכשנכנסים אליו מרגישים אווירה אחרת ומיוחדת. 
לאחר שקצת דיברנו וענבל סיפרה לי על ההרכב שקיים כבר חצי שנה, היא הוסיפה שהיתה להן רק הופעה אחת ושבוע הבא אמורה להיות עוד הופעה והן לא מעונינות להישאר עם המתופפת העכשווית. לא עברו שתי דקות וענבל שמה את הקלטת. 
קלטת המוקלטת באיכות גרועה למדיי, שרק מי שיש לו אוזן מוזיקלית יכול היה לאבחן את הפוטנציאל האדיר שיש בחומר של הלהקה הזאת. 
הקשבתי עוד קצת ואמרתי מייד "אני בפנים!" ומאותו רגע לא נפרדו דרכינו. ענבל באה אליי והחלה ללמד אותי את השירים. ישבנו שעות על הגג, בממלכה שלי וניגנו. היינו צריכות להרים הופעה תוך שבוע, הופעה חשובה ב"רוקסאן" שהינו צריכות לנגן בה לפחות שבעה שירים. 
לאחר שהבנתי את מבנה השירים, יפעת הצטרפה אלינו. ניגנו וניגנו עד שהחדר העלה עשן… 

ההופעה הראשונה של "המכשפות" איתי היתה בערב להקות צעירות על במת ה"רוקסאן". עלינו לבמה שלוש בחורות צעירות, עם מלא חוצפה ואומץ וכמו שאומרים – "נתנו בראש". הקהל עמד בהלם משלוש הבחורות שהחזיקו כלים וניגנו רוק. 
להקת נשים ראשונה בישראל המנגנת רוק!